החלטה בתיק ת"צ 36979-08-11

1.         בפני בקשת הנתבעת לסילוק הבקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף  מחמת חוסר סמכות עניינית. לחלופין מבוקש להעביר את הבקשה לאישור התובענה    הייצוגית לבית המשפט לעניינים מנהליים.

2.         הנתבעת הינה תאגיד מים וביוב שנתאגד על פי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א- 2001, לניהול משק המים של העיר חיפה.

3.         התובעת הינה חברה בע"מ המחזיקה ומפעילה בית אבות סיעודי בחיפה.          התובעת הינה לקוחה של הנתבעת. התובעת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בפני בית משפט זה בה טענה, כי הנתבעת גובה תשלום עודף עבור      צריכת המים של צרכניה, זאת על ידי כך ש"עיגלה" את תעריפי גביית המים     כלפי מעלה. התובעת טוענת כי על הנתבעת להחזיר את הכסף העודף אותו     גבתה.

4.         הנתבעת מבקשת לדחות את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית על     הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

לחלופין ביקשה הנתבעת, להעביר את בקשת אישור התובענה לבית המשפט לעניינים מינהלים, שהוא בעל הסמכות לדון בתובענה.

5.         הנתבעת סומכת ידיה ב על סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-       2006.

           סעיף זה קובע כי:

" בקשה לאישור נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או תשלום חובה אחר, תוגש לבית משפט לענינים מינהליים; בסעיף קטן זה, "החלטה של רשות" - כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים."

 כמו כן מסתמכת הנתבעת על סעיף 2 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס - 2000  הקובע כי:

                   "בחוק זה -

  "ענינים מינהליים" - ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם     

   לרשות;

  "רשות" - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים

   ואנשים אחרים    הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;

 "החלטה של רשות" - החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי   

  על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל."

6.         הנתבעת מסתמכת בבקשתה על החלטתו של כבוד בית המשפט המחוזי מפי      כבוד השופט יצחק ענבר בבש"א (י-ם) 10835/09 חברת הגיחון בע"מ נ' חים            קורפו (פורסם בנבו, 2010) (להלן "פרשת קורפו").   שם נקבע כי חברת הגיחון    (תאגיד המים והביוב של העיר ירושלים). הינה רשות הממלאת תפקיד ציבורי             ופועלת על פי דין, ומשכך אין להתייחס לחברת הגיחון כאל "עוסק" כמשמעו    בחוק להגנת הצרכן.

7.         הנתבעת טוענת כי גם לעניינינו יש להתייחס להחלטותיה כהחלטה של רשות.   זאת מכיוון שהיא גובה את תשלומי המים מכוח חוק תאגידי המים והביוב          התשס"א- 2001, במסגרת מילוי תפקידה הציבורי. הנתבעת טוענת שהסעד         המבוקש בתובענה זו הינו השבה של כסף אותו גבתה לכאורה שלא כדין. פועל             יוצא  הוא כי מתמלאים כל תנאיו של סעיף 5(ב)(2) הנזכר לעיל.  הנתבעת          טוענת בנוסף כי התשלום אותו היא גובה הינו "תשלום חובה". זאת מכיוון             שהיא גובה אותו על פי דין, מחיר המים קבוע בחוק, ואין ביכולתה של       הנתבעת לשנות את מחיר המים.

8.         על כן הנתבעת טוענת כי הסמכות לדון באישור תובענה זו נמצאת בידי בית       המשפט לעניינים מינהלים, ומשכך התובענה הייצוגית צריכה להיות מבוססת       על פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, המאפשר תובענה כנגד      רשות ולא ניתן לבסס תובענה זו על פרט 1 לתוספת השנייה, המאפשר תובענה           כנגד עוסק.